מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות
true

מדורים מקצועיים

מס הכנסה

דיוני שומות

לביטוח לאומי סמכות לטפל גם בשומות מס שהתיישנו

רמי אריה, עו"ד רו"ח  |  09.06.2022

לביטוח לאומי סמכות לטפל גם בשומות מס שהתיישנו

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 

תקופת ההתיישנות לפי חוק הביטוח הלאומי ארוכה יותר בהשוואה לפקודה. לכן, שומת מס הכנסה אשר התיישנה אינה מחייבת בהכרח את המוסד לביטוח לאומי ואין לו מניעה להוציא שומת ניכויים לפי חוק ביטוח לאומי לשנה שהתיישנה לפי פקודת מס הכנסה.

סוגיה זו של התיישנות שומה, נדונה בבית הדין האזורי לעבודה בעניין חברת גשר (ב"ל 23732-07-18, גשר תעשיות והנדסת חשמל בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 7.2.2022).

ביום 26.6.2017 הוציא המוסד לביטוח לאומי שומות ניכויים לשנים 2011-2015, במסגרתה סוכם כי שנת 2011 תאושר כמדווחת ללא חיובים וביחס לשנים 2012-2014 חויבה החברה בגין שווי רכב לעובדים, לרבות לבעל החברה ומנהלה.

ביום 15.08.2017 שלח המוסד לביטוח לאומי הודעת קביעה לתשלום דמי ביטוח בהתאם לסעיף 358 לחוק, אשר כללה חיוב קרן דמי ביטוח והצמדה עבור שווי רכב לעובדים בסך 240,093 ₪ בגין השנים 2010-2014.

רו"ח של החברה ביקש להמתין עם קביעת המוסד עד לסיום בירור המחלוקת בעניין שווי הרכב, עם רשות המיסים.

ביום 24.11.2017 הודיע הרו"ח כי מוצו ההליכים מול רשות המיסים ופירט את טיעוניו ונימוקיו להשגה לביטוח לאומי. בין היתר, טען כי קיימת לחברה שומת סגורה לשנת 2010, וכי לגבי שנת 2011 חלה התיישנות לצרכי מס הכנסה. עוד ציין, כי לבעל החברה קיים הסכם בעניין שומת מס הכנסה ליחיד לשנים 2010-2011 וכי שנים אלה "סגורות".

המוסד לביטוח לאומי השיב כי אין מניעה לבצע ביקורת ניכויים לשנים לגביהן יש שומות סגורות, שכן ביקורת הניכויים של המוסד מתייחסת למיסוי היחיד ביחס להכנסותיו בחברה, בעוד שביקורת הניכויים שעורך מס הכנסה, מתייחסת להכנסות החברה. המוסד שלח הודעת קביעה מתוקנת בסך 234,097 ₪ בגין השנים 2010-2014.

בהלכת רמת בטיחות (עב"ל (ארצי) 15414-08-20, רמת בטיחות בע"מ – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 13.5.2021), נקבע כי ככל שיש קביעה פוזיטיבית של רשויות המס בנוגע לשומה, היא תתקבל גם על ידי המוסד לביטוח לאומי.  

אולם בעניינו, בית הדין קבע, כי מאחר ושומת החברה התקבלה ע"י רשות המיסים רק בשל התיישנות, ולא נבדקה לגופה, לא מדובר בקביעה פוזיטיבית והיא אינה מחייבת את המוסד.

יש לעשות אבחנה בין שומה על הכנסות החברה לבין שומת ניכויים. שומת ההכנסות ממסה את הכנסות החברה ומטבע הדברים היא עשויה לכלול התייחסות להוצאות והפסדים של החברה. לעומת זאת, שומת ניכויים ממסה את הכנסות עובדי החברה ומתייחסת לניכויים שהמעסיק היה צריך לנכות מהכנסות ומטובות הנאה. לפיכך, נקבע כי המוסד פעל כדין שעה שבחן רכיבים שכלל לא נבחנו ע"י רשויות המס. בענייננו, לא הוצגה כלל שומת ניכויים של פקיד השומה, כי אם שומת המס על הכנסות החברה, שאינה מחייבת את המוסד.

עוד נקבע, כי תקופת ההתיישנות החלה על פעולותיה של רשות המיסים שונה מתקופת ההתיישנות שחלה על המוסד ולכן, גם מטעם זה, המוסד לא היה מנוע מלערוך שומת ניכויים ביחס לשנת 2011, שמבחינת רשות המיסים, ומבחינתה בלבד – התיישנה.

ביחס לבעל החברה, טען המוסד כי ההטבה אשר קיבל בגין כלי הרכב שהיו צמודים לו, ניתנה לו בסכומי נטו, שכן לא שולם בגינה מס ולא שולמו דמי ביטוח. לפיכך, גילום המס יחד עם גילום חלק העובד בדמי הביטוח נועד לחשב את טובת ההנאה שניתנה לו. בית הדין קבע, כי קביעה זו של המוסד, מתייחסת להכנסת העובד ולא להכנסת החברה ולכן אין מדובר בגביית מס ביחס לשנים סגורות במס הכנסה.

מעמדו של בעל החברה במוסד הוא של שכיר ולכן חובת תשלום דמי הביטוח חלה על החברה והדרך הנכונה לדיווח היא כמקובל באמצעות טופס 102 ברמה החודשית וטופס 126 ברמה השנתית.

לטענת המוסד, שלא נסתרה, התקבלה ממס הכנסה שומה סופית של בעל החברה לשנת 2010 בסך של 156,2435 ₪, בעוד שבטופס 126 דווח על 124,995 ₪ ובהתאם לסכום זה שולמו דמי הביטוח. ביחס לשנת 2011 השומה הסופית זהה לדיווח בטופס 126 בסך של 145,988 ₪. הדיווח בטופס 126 ובשומה האישית לא כלל שווי רכב. לפיכך, נקבע כי החיוב לעניין ביטוח לאומי בגין שווי רכב התבצע כדין.

לסיכום, בית הדין קבע כי יש לדחות את התביעה שהגישה החברה. שומת מס הכנסה שהתיישנה אינה מחייבת את המוסד. תקופת ההתיישנות לפי חוק הביטוח הלאומי ארוכה יותר בהשוואה לפקודה. ככל שנקבעה שומת מס הכנסה לחברה לשנה מסוימת, היא אינה חוסמת שומת ביטוח לאומי ניכויים מאוחרת יותר לאותה שנה.

 

 

 

‹ חזרה