îéñéí åòñ÷éí áò"î. øîé àøéä, òåøê ãéï åøåàä çùáåï
true

קטגוריות

הסכמות בדיוני שומות אינן בהכרח הסכם שומה מחייב

רמי אריה, עו"ד ורו"ח  |  15.12.2020
הסכמות בדיוני שומות אינם מהווים בהכרח הסכם שומה מחייב

רמי אריה,  עו"ד רו"ח



לפקיד השומה סמכות לבדוק את הדוחות המוגשים אליו על ידי הנישומים, ובמסגרת סמכות זו מקיים איתם פקיד השומה דיוני שומות, בד"כ באמצעות המייצגים שלהם. דיוני השומות יכולים להסתיים בהסכם פשרה בין הצדדים, אך הצעות ביניים והצעות עקרוניות לפשרה לא יהוו בהכרח הסכם שומה סופי ומחייב. כל אחד מהצדדים רשאי לחזור בו מהצעת פשרה שהגיש לצד השני בשלב המשא ומתן.


הסכם שומות מחייב כפוף לדיני החוזים ומחייב גמירות דעת של הצדדים. משא ומתן, אף אם הוא מלווה בהחלפת טיוטות של עקרונות הפשרה בין הצדדים, כאשר לא ניתנו כל האישורים הנדרשים מצד רשות המיסים, אין בו כדי ליצור הסתמכות או ציפייה בדבר הסכמתה של רשות המיסים להסכם הפשרה המוצע.


בעניין נתיבים אספקת שמנים ודלקים בע"מ (בג"ץ 5932/20, נתיבים אספקת דלקים ושמנים בע"מ נ' מדינת ישראל-רשות המיסים, ניתן ביום 26.11.2020) פנו העותרים לבית המשפט העליון כנגד רשות המיסים, בטענה, כי זו נסוגה מהסכם פשרה שנערך עימה, בקשר לשומות מס הכנסה ומע"מ שנקבעו לה, וביקשו כי יורה לרשות המיסים לנמק מדוע הפרה את הסכם הפשרה עימם ויורה לה לכבדו.


העותרים הורשעו בבית משפט שלום בעבירות של שימוש והפקה של חשבוניות פיקטיביות. הם ערערו על הכרעת הדין, על חיובם בכפל מס ע"י מנהל מע"מ ועל עדכון שומת מס ההכנסה שלהם שנעשה על יסוד הקביעות בקשר לחשבוניות. בהתאם להמלצת בית המשפט המחוזי ניהלה נתיבים מגעים עם פקיד שומה להסכם פשרה.


נתיבים טענה, כי נמסר לה מפקיד השומה כי קיים אישור עקרוני להסכם הפשרה לסיום המחלוקת, אלא שפקיד השומה נסוג בו מההסכמות עימה ואף מסר הודעה לבית המשפט המחוזי כי אין הסכם פשרה.


פקיד השומה לעומת זאת ציין, כי הובהר לנתיבים, כי טיוטת ההסכם שהוחלפה עימה כפופה לאישור הגורמים הרלוונטיים, אשר לא אישרו לבסוף את ההסכם. מדובר היה בהצעת פשרה במסגרת מו"מ וההחלטה לא לאשרה, הינה מקצועית ועניינית.


בית המשפט העליון פסק, כי מהחומר שהובא לפניו עולה, כי פקיד השומה ביקש מנתיבים להכין טיוטת הסכם, אך תוך הבהרה חוזרת ונשנית, שהדבר כפוף לאישור הגורמים הרלוונטיים לרבות הפרקליטות ומדובר בטיוטה בלבד. כך אף עדכן פקיד השומה את בית המשפט המחוזי.


בנסיבות אלה, ברור שלא התגבשה גמירת דעת מצד פקיד השומה וברור שלא היה במגעים בין הצדדים כדי ליצור,  על-פי אמות מידה אובייקטיביות, הסתמכות או אפילו ציפייה, בדבר גמירת דעת כזו ועל כן אין יסוד לטענה, כי פקיד השומה הפר את הסכמתו לחתום על הסכם פשרה.


בנוסף ביקר בית המשפט את התנהלותה של נתיבים, אשר לא פירטה את מלוא התשתית העובדתית הרלוונטית לשם הכרעה בעניין ונמנעה מלהציג את מלוא ההתכתבויות עם פקיד השומה, מהם עולה בבירור כי נמסר לה שהצעת הפשרה מותנית באישורים שטרם התקבלו, לרבות בדבר הבטוחות הנדרשות מנתיבים. על עותר לבקשת סעד לבוא לבית המשפט בידיים נקיות והתנהלות כגון זו עשויה להביא כשלעצמה לסילוק העתירה על הסף.


נציין, כי אף בהיחתם הסכם שומה סופי בין נישום לרשות המיסים, אין בכך משום סופיות השומה, באשר מדובר בהסכם עם רשות מנהלית, אשר רשאית לעיין מחדש בהחלטותיה ולחזור בה מאותו הסכם, בהתקיים נסיבות מסוימות וחריגות, בהן פתיחת ההסכם תהיה מוצדקת.


לרבות, מכוח דיני חוזים במקרים של הטעיה, מצגים כוזבים או לא מלאים, טעות שבעובדה, המאפשרים את פתיחתו של הסכם שומה שנחתם בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 147 לפקודת מס הכנסה (ראה ע"מ 62697-12-13, שילוח נ' פקיד שומה תל אביב 1, ניתן ביום 18.10.2017; ע"א 3604/13, מנהל רשות המסים נ' אייזינגר, ניתן ביום 10.5.2015).


עם זאת, בהחלט ייתכנו מצבים בהם הצעת פשרה של מי מהצדדים לצד השני, וקבלתה של אותה הצעה על ידי הצד השני באופן ברור והחלטי, תחייב את שני הצדדים. פתיחת הסכמי שומה שנחתמו תעשה כאמור רק במקרים חריגים וקיצוניים. נזכיר עוד כי עצם הגשת מספר הצעות לפשרה על ידי פקיד השומה עלולה לערר את איתנות השומה שיוציא, ככל שהיא סותרת הצעות אלו.

‹ חזרה