מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות
true

מדורים מקצועיים

מס הכנסה

דיוני שומות

פתיחת הסכם שומה ללא הצדקה, שימוע הוגן והקלטות

רמי אריה, עו"ד רו"ח  |  22.10.2020

פתיחת הסכם שומה ללא הצדקה, שימוע הוגן והקלטות

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 

פקיד השומה אינו רשאי לפתוח מחדש הסכם שומות שנחתם בהסכמה עם הנישום, אלא במקרים חריגים וקיצוניים, חובתו לערוך שימוע הוגן לנישום ולאפשר קיום דיוני שומה הוגנים ובזמן סביר ולא ברגע האחרון טרם פקיעת תקופת ההתיישנות. טוב יעשה הנישום אם יקליט את שיחותיו עם פקידי השומה.

כך נקבע בבית המשפט המחוזי בחיפה בעניין שוורץ (ע"מ 47420-01-18, יהונתן שוורץ נ' פקיד שומה חדרה, ניתן ביום 29.3.2020), לגבי הסוגיות כדלהלן:

1.      פתיחת הסכם שומות לפי סעיף 147 לפקודה רק במקרים חריגים

ביום 8.12.2014 נחתם הסכם שומה בין שוורץ לבין פ"ש ת"א 3 לשנות המס 2013-2010. אולם, בעקבות בדיקות שנעשו למייצג של שוורץ בפקיד שומה חדרה, פנה פקיד שומה חדרה לרפרנט המקצועי ברשות המיסים, וביקש את פתיחת הסכם השומה.

בעניין שילוח (ע"מ 62697-12-13 , אילן שילוח נ' פקיד שומה ת"א 1 , ניתן ביום 18.10.2017 ) נקבע כי כדילהצדיק פתיחת הסכם השומה לפי סעיף 147 , על ביהמ"ש לקבוע תחילה כי נעשתה טעות ולעמוד על טיבה ועל חומרתה. לאחר מכן, יבחן ביהמ"ש האם לאור כל הנסיבות והשיקולים הנוספים, מצדיקים את פתיחת הסכם השומה. במסגרת השיקולים יש למנות את אינטרס ההסתמכות של הפרט ואת הפגיעה הצפויה בו.

הפסיקה הכירה במידה מצומצמת באפשרות של פתיחת שומה בהסכם בשל טעות מהותית,טעות משפטית מקצועית חמורה עשויה להוות הצדקה להפעלת סמכותו של המנהל לפתוח הסכם שומות פי סעיף 147 לפקודה.

הנטל מוטל על פקיד השומה להוכיח כי הפעיל כדין את הסמכות לפתוח את השומה בהסכם וכי התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות את פתיחת הסכם השומה.

בהמ"ש קבע כי פקיד השומה לא הרים את נטל ההוכחה להוכיח את מהות הטעות, או מדוע קיימת הצדקה חריגה לפתיחת הסכם השומה.

2.      חובת קיום שימוע הוגן על ידי פקיד השומה

ביום 29.11.2017 התקשר מפקח מפקיד השומה חדרה לשוורץ וזימן אותו לדיון. שוורץ שהה באותה עת בחו"ל, וביקש הבהרות לגבי תכלית הדיון. אך המפקח התחמק ממתן הבהרות אלו. שוורץ גם לא קיבל זימון בכתב בזמן אמת טרם השימוע.

בדיון שהתקיים עם הרפרנט המקצועי, לא ניתנה אפשרות ממשית לשוורץ להתמודד עם הטענות שהועלו כנגדו. פרוטוקול הדיון לא נחתם על ידו, והוא לא קיבל העתק מהפרוטוקול. כבר למחרת הדיון שלח הרפרנט המקצועי לפקיד השומה חדרה את החלטתו, לפיה הוא מורה על פתיחת הסכם השומה לשנים 2010-2013, לפי סעיף 147 לפקודה, וזאת עקב "שיקול דעת שאינו נכון" של פ"ש ת"א 3 בעריכת הסכם השומה.

בהמ"ש קבע כי כבר בהזמנה לדיון נפל פגם משמעותי ששלל את יכולתו של שוורץ להיערך לקראת השימוע ופגם משמעותית בזכות הטיעון שלו. בשיחה הטלפונית לא הובהר לו כי הוא מוזמן לשימוע לצורך פתיחת הסכם השומה, זאת אע"פ שנשאל ע"י שוורץ באשר למהות הדיון.

הרושם שנוצר למשמע שיחת הטלפון והעיון בתמליל השיחה שהוקלטה על ידי שוורץ, הוא כי המטרה הייתה "להרדים" את שוורץ, כדי לא לייצר אצלו מודעות ממשית למהות הפגישה אליה זומן, וזאת על מנת שיגיע לפגישה במועד המוקדם והמהיר ביותר, בשים לב ל-"שעון המתקתק" לקראת תום תקופת ההתיישנות.

פקיד השומה עסק במילוי החובה הטכנית של קביעת מועד לדיון, אך לא קיים את החובה המהותית המאפשרת באמת את מימוש זכות הטיעון. ההזמנה לדיון צריכה לכלול, בין אם היא נעשית בע"פ ובין אם היא נעשית בכתב, את מהותו של הדיון, בכדי שבאמת תינתן לנישום האפשרות להשמיע טענותיו באופן שלם מלא וסדור.

3.      חובת קיום דיוני שומות באופן הוגן ולא בחופזה

לטענת שוורץ, הרפרנט המקצועי החליט לפתוח את השומה בהסכם כחודש ימים טרם תום תקופת ההתיישנות, בניגוד להנחיית רשות המיסים מיום 22.2.2016 , לפיה אין לנקוט הליכי שומה בחודשיים האחרונים לתקופת ההתיישנות.

בהזמנה לדיונים, נדרש שוורץ למסור כמות ניכרת של מסמכים בתוך פחות משבוע. נקבע, כי מכמות המסמכים עולה תמיהה משמעותית הכיצד ועל סמך מה גיבשו הרפרנט המקצועי ופקיד השומה את דעתם בדבר פתיחת הסכם השומה ובדבר הוצאת הצווים.

4.      העברת תיקי נישומים בין משרדי שומה

נטען כי פקיד השומה לא היה הגורם המוסמך לפנות למנהל לפי סעיף 147 (א) לפקודה, שכן העברת התיק אליו בשנת 2015 לא נעשתה לצמיתות, והסמכות נותרה בידי פ״ש ת״א 3 .

נקבע כי אין מדובר בעניין שגרתי. פקיד השומה לא הציג ולא הפנה להוראת נוהל, חוזר או הוראת ביצוע כלשהי המבהירה את התנאים והמצבים שבהם ניתן להעביר תיק של נישום המתנהל במשרד שומה מסוים למשרד שומה אחר.

5.      חובת פקיד השומה לפעול תוך זמן סביר ובהקדם

נקבע כי יש לתת משקל להתנהלות פקיד השומה במסגרת השיקולים הנשקלים בבחינת תקינות ההחלטה על פתיחת הסכם השומה.בענייננו, החלטת הרפרנט המקצועי לפתוח את הסכם השומה ניתנה בשיהוי ניכר, ללא כל הצדקה נראית לעין. לא ניתן הסבר מדוע נדרשה תקופה של שנתיים ימים ממועד קבלת התיק של שוורץ לעיון פקיד השומה ועד לקבלת ההחלטה על פתיחת הסכם השומה, ולא ניתן הסבר מדוע לא ראו לנכון לזמן את שוורץ לשימוע במועד מוקדם יותר.

6.      עילת הטעות שבשיקול הדעת בפתיחת הסכם השומה

נקבע כי הסכם השומה החתום היה תוצאה של מו"מ שהתנהל למעלה משנתיים בין שוורץ לפקיד שומה ת"א 3 . אין מדובר בנישום שרימה את רשויות המס או העלים הכנסות. מקרה זה אינו נכלל בגדרם של המקרים החריגים המצדיקים הפעלת הסמכות לפי סעיף 147 לפקודה לפתיחת הסכם השומה, גם אילו הייתה נופלת טעות בשיקול הדעת של פקיד השומה. נקבע, כי אין מדובר במקרה חריג ולא ניתנה הצדקה מיוחדת לפתיחת הסכם השומה. בענייננו, יש לתת משקל רב, ממשי ומשמעותי לאינטרס ההסתמכות של הנישום.

7.      הקלטות הנישום את שיחותיו עם מפקחי פקיד השומה

בית המשפט נתן משקל רב להקלטות שהקליט שוורץ את פקידי המס, אשר תמכו בטענותיו, לעומת הטענות הנגדיות של נציגי פקיד השומה. נקבע כי הקלטות אלו מכריעות את הכף לטובת קבלת גרסתו של שוורץ לעומת גרסת פקיד השומה.

 

לאור כל האמור לעיל נקבע, כי פקיד השומה חדרה התנהל התנהלות קלוקלת, שאינה צריכה לאפיין רשות מנהלית ביחסיה עם האזרח. טענותיו של שוורץ התקבלו במלואם וכל השומות שהוציא פקיד שומה חדרה בוטלו.

 

 

‹ חזרה