îéñéí åòñ÷éí áò"î. øîé àøéä, òåøê ãéï åøåàä çùáåï
true

קטגוריות

חריגות והשגות מנוסחת הפיצויים - קורונה ומס רכוש

רמי אריה, עו"ד רו"ח  |  08.10.2020

חריגות והשגות מנוסחת הפיצויים - קורונה ומס רכוש

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 

הנוסחה שנקבעה לפיצוי מענק בגין נזקי הקורנה, אינה קיר בלתי שביר. לרשות המיסים וגם לניזוקים יש זכות לסטות מהנוסחה לפי הנתונים הספציפיים של כל עסק, ככל שהיא יוצרת אי סבירות משמעותית של סכום הפיצוי המחושב לפי הנוסחה, בכפוף לנטל הוכחה המוטל על המבקש לשנות את הנוסחה. כך גם בהשגה על ההחלטה בדבר סכום הפיצוי.

בסיס חישוב התביעה לפיצוי צריך להיות בהתאם לנוסחה הקבועה בתקנות. יש והנוסחה מיטיבה עם ניזוק ויש והיא מקפחת אותו. עם זאת, הכלל הוא שיש לפעול לפיה, למעט במקרים בהם הוכח כי הפעלת הנוסחה יוצרת עיוות מהותי.

סוגיית דומה בעניין חישוב פיצויי לפי הנוסחה שנקבעה לפיצוי ניזוקים עקב פעולות לחימה בעוטף עזה, הדומה מאד לנוסחה שנקבעה בעניין מענק בגין נזקי הקורונה, נדונה בוועדת הערר לעניין מס רכוש וקרן הפיצויים בעניין חברת מדיטרניין (ערר 100/16, פי.אר.אס מדיטרניין בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, ניתן ביום 19.7.2020).

החברה הינה בעלת מפעל בקריית גת, אשר נפגע בעקבות מבצע צוק איתן. בשנת 2014, הגישה החברה למנהל מס רכוש תביעת פיצויים ב-"מסלול מחזורים" בסך של כ-1.3 מיליון ₪.

בשנת 2015, קבע המנהל לחברה פיצוי סך של כ-108 אלף ₪ בלבד, לאחר שערך פיצול בין המחזורים המדווחים של החברה בגין הכנסותיה מהשוק המקומי (הכנסות חייבות), לבין מחזוריה המדווחים בגין הכנסותיה מעסקאות ייצוא (עסקאות פטורות).

בנוסף, התייחס המנהל לחשבונית ע"ס 828,911 ₪, וקבע כי חשבונית זו הועברה מהכנסות אוגוסט 2014 והוצאה רק בספטמבר 2014, כדי להראות ירידת מחזורים גדולה יותר באוגוסט.

החברה טענה כי היות והמנהל הוא המבקש לקבוע פיצוי באופן השונה מהנוסחה שנקבעה לכך בתקנות, יש להטיל עליו את נטל ההוכחה להצדיק את נכונות החישוב החלופי שבו נקט, במקום הנוסחה.

בעניין נגב (ע"מ 23693-12-13, נגב מינרלים תעשיתיים בע"מ נגד מס רכוש באר שבע), מקבל ביהמ"ש את עמדת הוועדה וקובע כי נטל הראייה הוא על התובע את הפיצוי, שעליו להוכיח קשר סיבתי בין ירידת המחזור לאירועי המלחמה.

יחד עם זאת, נטל הראייה יכול שיעבור לנתבע, בענייננו אל המנהל, מקום שהוא זה המבקש לסתור קיומו של קשר סיבתי. במצב זה,    עליו להביא ראיות של ממש לביסוס טענתו .

מקום בו המנהל טוען כי שילם לחברה את הפיצוי המגיע לה, הרי שמעמדו דומה למעמדו של נתבע הטוען "פרעתי" והנטל להוכחת טענתו, עובר אליו.

על החברה הנטל להוכיח קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לה ובין המלחמה. אולם, במקרה בו המנהל מודה בקיומו של קשר כזה, בעצם הסכמתו לתשלום פיצוי כלשהוא לניזוק, נמצא לה סיוע של ממש המצטבר לכלל הראיות שהובאו מטעמה, והנטל להפרכת הקשר הסיבתי, עובר אל המנהל.

הוראות התקנות קובעות נוסחה אחידה לחישוב הפיצוי במסלול מחזורים. בהתאם לנוסחה זו, ירידה במחזורי הניזוק בתקופת הנזק בהשוואה למחזורים מקבילים אשתקד, תזכה את הניזוק בפיצוי ששוויו הינו תוצאה חישובית.

ועדת הערר הפנתה לעניין כתר אחזקות (רע"א 6540/15, כתר אחזקות נגד מנהל מס רכוש ), ולעניין עדירן (ע"מ 16032-04-14, עדירן פיורה השקעות נ' מנהל מס רכוש ), שניהם יוצגו על ידי משרדנו בהליכים נפרדים, והסתמכה על שנפסק בהם, לפיו קיומו של משבר כלכלי משמעותי עקב מלחמה (או עקב הקורונה) בעת תקופת הנזק יוצר חזקה בסיסית, כי הנזק נגרם אכן עקב המלחמה (או עקב הקורונה), ולא דווקא מסיבות אחרות ערטילאיות שהמנהל ניסה לאתרן יש מאין.

ועדת הערר קבעה כי החברה הוכיחה, אף מעבר לנדרש, כי נגרם לה נזק בר פיצוי, וכי הראיות שהציגה מעידות היטב על הנזקים שנגרמו לפעילותה במפעל עקב המבצע.

מנגד, נקבע כי המנהל לא פירט ונימק כדבעי מדוע שווי הנזק מסתכם דווקא לסך של כ- 108 אש"ח. המנהל החליט לאבחן ולפצל את הכנסותיה להכנסות מקומיות והכנסות מיצוא, אולם לאבחנה זו אין שום סימוכין בחוק או בתקנות. מדובר בהפרדה מלאכותית הפוגעת באופן מהותי בחברה ללא הצדקה.

באשר לחשבונית שהועברה מאוגוסט לספטמבר, קבעה ועדת הערר, כי אכן מעיון בכרטסת הנהלת החשבונות עולה כי בסוף כל חודש הוציאה החברה חשבונית לאותו לקוח, ובאופן חריג בחודש אוגוסט 2014 היא לא הוציאה לו חשבונית, ואילו בחודש ספטמבר 2014 הוצאו לו שתי חשבוניות. לכן, נקבע כי יש להסיט את ההכנסה מהחשבונית חזרה לחודש אוגוסט לצורך חישוב הפיצוי.

סוף דבר, ועדת הערר קבעה כי חישוב הפיצוי בסך של כ- 108 אש"ח, אשר נערך ע"י המנהל דינו להתבטל. לחברה נפסק פיצוי בגין נזק מלחמה בסך של כ- 960 אש"ח.  

נציין, כי בימים אלו, מקבלים בעלי עסקים רבים הודעה על דחייה מלאה או חלקית של בקשותיהם למענק החזר הוצאות בשל נגיף הקורונה מרשות המסים. בין היתר, בטענות כי הייתה להם ירידה בהכנסות קודם למשבר הקורונה, או כי חשבוניות אשר הוצאו בחודשים מסוימים שייכים לחודשים קודמים ולכן יש לנטרלם.

אנו ממליצים לבעלי העסקים אשר נפגעו מהחלטת פקידי השומה אשר דחו את בקשתיהם לקבלת הסיוע, לפנות  לעו"ד מומחה למיסוי , אשר לו הניסיון והידע המקצועי לערוך ניתוח מעמיק ובדיקת היקף המחזורים ובעיקר את הנתונים הספיצפיים של כל עסק, ניסיון והכרה של התדיינויות מסוג זה מול מס רכוש וקרן הפיצויים שליד רשות המיסים, כדי שתוגש השגה מנומקת אשר תכלול את כל הטענות והנתונים הרלבנטיים לצורך הצלחת ההשגה .

 

 

v     חברת פי.אר.אס מדיטרניין בע"מ -   יוצגה בערר זה, ע"י חברינו: עו"ד ניר הורנשטיין ועו"ד אודי שוסטק ממשרד אלתר ושות'.

v   חברת כתר אחזקות (רע"א 6540/15, כתר אחזקות נגד מנהל מס רכוש), וחברת עדירן (ע"מ 16032-04-14, עדירן פיורה השקעות נ' מנהל מס רכוש)– יוצגו ע"י רמי אריה עו"ד ורו"ח ושות'.

 

‹ חזרה