מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות
true

מדורים מקצועיים

מס הכנסה

דיוני שומות

כישלון כשאין ייצוג נכון בהליכי ערעור על שומות מס

רמי אריה, עו"ד רו"ח  |  26.08.2020

כישלון כאשר אין ייצוג נכון בהליכי ערעור על שומות מס

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 

ערעורי מס רבים מסתיימים בכך שבהמ"ש מקבל את טענות רשות המיסים ומחייב בהתאם במס את הנישומים. זאת, פעמים רבות עקב ייצוג שגוי ולא רציני של הנישום בפני בהמ"ש, שלא באמצעות עו"ד ורו"ח מומחה למיסים הבקיא ובעל ניסיון בדיני המס ובהליכי ערעורי מס.

 ככלל, בערעורי מס מוטל נטל הראיה ונטל השכנוע על הנישומים.

בעניין ווייס (ע"מ 63011-12-14, מנחם מנדל ווייס נ' פקיד שומה רמלה, ניתן ביום 26.5.2020), אשר בין השנים 1988-2010 הפעיל עסק עצמאי בתחום התקנת דלתות פלדה, קבע בהמ"ש כי וויס לא הציג ראיות, לא הביא עדים ולא עמד על טענותיו המקדמיות בערעור, מה שהביא לדחיית הערעור של וויס.

פקיד השומה הוציא לווייס שומות לשנות המס 2007-2010, המורכבות מתוספת מחזור בגין  הכנסות שלא דווחו מלקוחות בסך של כ-1.8 מיליון ₪, ובעקבות ביקורת מע"מ.

ווייס טען, כי עבד עבור חברת אבגור (שמנהליה אבי לקין ואיגור סורין), והוציא לה חשבוניות לאחר ביצוע העבודה. לטענתו, הוא השאיר בלי לשים לב פנקס חשבוניות אצל לקין או שנלקח על ידי לקין מרכבו, וכך לקין זייף חשבוניות ללא רשותו.

נטל השכנוע בערעורים על שומת מס מוטל על שכמי הנישום. לכלל זה נקבע חריג בפסיקה והוא כאשר פקיד השומה מפעיל את סמכותו לפי סעיף 86 לפקודה ומתעלם מעסקה בשל היותה מלאכותית, אז עובר אליו נטל השכנוע (ע"א 34/70, בנין נ' פקיד השומה תל אביב 4, 1970).

ביהמ"ש קבע, כי אף על פי שנטל ההוכחה מוטל על ווייס, הוא לא עמד בנטל זה. זאת, בין היתר, כי ווייס בחר שלא להגיש מסמכים כלשהם מטעמו שיש בכוחם לאמת או לאשש את גירסתו, לא זימן עדים רלבנטיים ומהותיים מטעמו (למעט אחד ממנהלי אבגור), ואף נמנע מלזמן לעדות את רואה החשבון או מנהלי החשבונות שלו או את מי שניהלה לטענתו את ספרי החשבונות בעסק.

הכלל הוא כי כאשר בעל דין נמנע מהבאת עד או מהצגת ראיה, חזקה היא, כי לו הובאו העד או הראיה, הם היו פועלים לרעתו (ע"מ 17720-01-16 גבעות דוד - השקעות ונדל"ן בע"מ נ' מנהל מע"מ תל אביב, ניתן ביום 14.9.2017).

ביהמ"ש קבע, כי מאחר וטענותיו של ווייס בדבר זיוף החשבוניות לא הועלו בהשגתו, יש לראות בכך גרסה כבושה, ולכן ניתן לכך משקל ראייתי נמוך. יתרה מזאת, בחקירתו הנגדית טען ווייס טענה חדשה לגבי הזיוף לפיה לקין הדפיס פנקס חשבוניות שלם.

כשמדובר בזיהוי כתב יד לצרכים משפטיים יש לעגן דבר זה בחוות דעת ואין להסתפק בזיהוי של אדם אשר אינו מומחה על סמך היכרות. לפיכך, ביהמ"ש קבע, כי גם אם החשבוניות נרשמו על ידי לקין, עדיין יש להוכיח כי הדבר לא נעשה ברשותו של ווייס.

פקיד השומה פסל את ספריו של ווייס, עם זאת ווייס לא הגיש ערעור על פסילת הספרים בהודעת הערעור. כמו כן, לא חקר את סגן פקיד השומה ביחס לפסילת הספרים ואף לא התייחס בסיכומיו לפסילת הספרים.

יתרה מזאת, ווייס ויתר על טענותיו המקדמיות אותן העלה בתחילת ההליך, כך שטענת ההתיישנות נזנחה, וכך גם ביחס לטענה כי נותן ההחלטה בשלב א' התערב בשלב ב'.

לאור כישלון הוכחת טענות הערעור של וויס, קבע ביהמ"ש, כי ווייס לא הרים את הנטל המוטל עליו, וכי עדותו מצביעה על חוסר מהימנות, כך שלא ניתן לתת אמון בגרסתו. לפיכך, ערעורו נדחה.

המסקנה היא כי אין לוותר בהליכי דיוני שומות ובהליכים ערעור מס, על ייצוג נכון, מלא, מקצועי ממומחה מיסוי בעל ניסיון, שיידע לעמוד ולהוכיח את טענות הנישום, או להביא לפשרה ראויה , אם אין סיכויים טובים להצלחה בערעור.

 

 

‹ חזרה