îéñéí åòñ÷éí áò"î. øîé àøéä, òåøê ãéï åøåàä çùáåï
true

קטגוריות

היטל מופחת בגין העסקת מסתננים בענפים מועדפים

רמי אריה, עו"ד רו"ח  |  12.08.2020

היטל מופחת בגין העסקת מסתננים בענפים מועדפים

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 

חוק היטל עובדים זרים מחייב מעסיק של עובד זר בתשלום היטל בשיעור של 20% משכר העובד. אולם, בחוק נקבע כי מעסיקים בענפים מועדפים (תעשיה, בנייה, מסעדות אתניות), ישלמו היטל מופחת בשיעור של 10%-15%, בהתאם לענף הרלבנטי. אלא, שהיה ספק האם השיעור המופחת חל גם לגבי מסתננים מבקשי מקלט.

סוגיה זו נדונה בבית המשפט העליון בעניין בית אבות שלמה המלך  (ע"א 6893/19, חברת בית אבות שלמה המלך בע"מ נ' פקיד שומה גוש דן, ניתן ביום 4.8.2020). מדובר בשישה ערעורים מאוחדים אשר עניינם המשותף נוגע לחובת תשלום היטל עובדים זרים, מכוח חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל.

בעניין שלמה סעד (ע"א 4946/16, שלמה סעד נ' פקיד שומה אשקלון, ניתן ביום 12.9.2017), נקבע כי גם בגין עובדים מסתננים יש לשלם א היטל עובדים זרים חוקיים. בקשה לדיון נוסף בעניין סעד נדחתה (דנ"א 8496/17, ישרוטל בע"מ נ' פקיד שומה אילת, ניתן ביום 31.5.2018).

ההלכה אשר נפסקה בעניין סעד, הביאה לקריסה של עסקים רבים אשר נקלעו לקשיים, לאחר שהוצאו להם שומות חיוב בגין ההיטל, בסכומים נכבדים, רטרואקטיבית למספר שנות מס לאחור.

בהלכת סעד, לא נדון שיעור ההיטל שיחול בגין העסקת מסתננים בענפים מועדפים ונותרו הסוגיות הבאות:

1. האם על העסקת עובדים מסתננים בענפי התעשייה, הבניין והחקלאות, יחולו השיעורים המקלים שנקבעו בסיפא לסעיף 45(א) לחוק הבראת הכלכלה - בענף החקלאות - 10% (בשנים 2020-2016 בשיעור 0%), בענף המסעדות האתניות, התעשייה והבניין - 15% ?

2.   האם על העסקת עובדים מסתננים תחול ההחרגה הקבועה בסעיף 44(א)(3) לחוק הבראת הכלכלה, אשר לפיה חל פטור מלא מהיטל בגין העסקת עובדים זרים בתחום הסיעוד?

תחולת ההיטל על העסקת עובדים מסתננים בענפים המועדפים

סעיף 45(א) לחוק הבראת הכלכלה, מחייב מעסיק של עובד זר בתשלום היטל בשיעור של 20%, ועל מנת להקל על מעסיקים בענפים מועדפים, נקבע לגביהם שיעור היטל מופחת. היטל בשיעור מופחת של 15% (תעשיה ובניין) או 10% (חקלאות). על עובד זר המועסק כדין בתחום הסיעוד ההיטל הוא בשיעור 0% לאור החרגתו בסעיף 44(א)(3) לחוק מהגדרת "עובד זר".

סעיף 45(א) לחוק ההבראה הכלכלית, קובע כדלקמן:

"מעסיק חייב בהיטל בשיעור של 20% מסך כל ההכנסה של עובד זר ששילם בשנת המס (בפרק זה - ההיטל) ואם העובד הזר מועסק על ידו לפי היתר להעסקת עובד זר בענפים אלה יהא שיעור ההיטל כמפורט להלן: בענף החקלאות - 10%, ובענף המסעדות האתניות, בענף התעשייה או בענף הבניין - 15%."

לטענת פקיד השומה, בהסתמך על לשון הסעיף דנן, שיעור ההיטל המופחת יחול רק כאשר מדובר בעובד זר המועסק על ידי המעסיק לפי היתר להעסקת עובד זר בענף הרלוונטי. כל עובד זר המגיע לישראל נדרש לקבל היתר לעבוד באותו ענף לשמו הובא לישראל על ידי מעסיקו.   

בית המשפט העליון קבע, כי על פי הלכת סעד, העובדים המסתננים נחשבים כ-"עובדים זרים" לצורך הטלת ההיטל, על אף שאין להם היתר לפי חוק עובדים זרים. על כן, יש להמשיך ולהחיל השוואה זו גם לגבי שיעור ההיטל בענפים המועדפים, ולראותם כ-"עובדים זרים" גם לעניין השיעורים המופחתים, על אף שאין בידם היתר לעסוק בענפים אלה לפי חוק עובדים זרים.

אי תחולת הפטור מהיטל על העסקת עובדים בענף הסיעוד

השאלה הנוגעת לענף הסיעוד דרמטית יותר מענפים אחרים, באשר משמעה אי תחולה של חובת תשלום היטל, להבדיל מהענפים המועדפים, לגביהם על העובדים המסתננים חל היטל מופחת.

הגדרת "עובד זר" בסעיף 44(3) לחוק הבראת הכלכלה, מוציאה מתחולתה עובד זר המועסק כדין במתן טיפול סיעודי.

לגישת פקיד השומה, לא ניתן לראות בהעסקה של עובדים מסתננים בענף הסיעוד המוסדי כהעסקה "כדין", ולכן העסקת עובדים אלה חייבת בהיטל בשיעור של 20%.

המחוקק בחר להחריג עובדים בענף הסיעוד מתחולתו של חוק ההבראה הכלכלית, בשל ייחודיות תחום זה, ופטר מתחולת ההיטל עובדים זרים המועסקים "כדין" בתחום הסיעוד. אולם, יש להבחין בין עובד זר המועסק בביתו של אדם הנדרש לעבוד שם 24 שעות ביממה, לבין עובד זר המועסק במוסד סיעודי, העובד במשמרות של מספר שעות ביממה.

בית המשפט העליון קבע כעת, כי הממשלה אסרה על יבוא עובדים זרים בתחום ענף הסיעוד המוסדי. מדיניות אי האכיפה, לא הופכת את העסקתו של עובד זר בתחום ענף הסיעוד המוסדי להעסקה "כדין". אי תחולת ההיטל לא נשללת מהעובדים המסתננים בענף הסיעוד המוסדי בשל מעמדם כעובדים מסתננים, אלא מאחר שחל איסור על העסקת עובדים זרים בענף זה.

 

 

‹ חזרה