מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות
true

מדורים מקצועיים

דיני עבודה

הסכמי עובד-מעביד

הכרה למס בהוצאות עובדים שכירים בגין עבודה מהבית

רמי אריה, עו"ד רו"ח  |  04.08.2020

הכרה למס בהוצאות עובדים שכירים בגין עבודה מהבית

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 

בעקבות הקורונה, מעסיקים רבים עברו להעסיק את עובדיהם השכירים מבית העובד, במקום להגיע למקום העבודה. העדפה זו טובה גם לכלל הציבור באשר היא חוסכת זמן, עומס בכבישים, זיהום אוויר ועוד יתרונות. הגיע הזמן להתאים את דיני העבודה לעבודת עובדים שכירים מהבית ובמקביל לאפשר הכרה למס למעסיק, או לעובד, בגין הוצאות העבודה מהבית.    

דיני העבודה דורשים התאמה למצב של העסקת העובד מהבית, כאשר לא ניתן לעקוב אחרי שעות העבודה של העובד, אך בעיקר לטפל בהעברת הנטל הכלכלי מהמעסיק אל העובד השכיר, אשר צריך לקבל מימון מהמעסיק לצורך הוצאות העבודה מהבית, או להוציא מכיסו ועל חשבונו, הוצאות שונות הנחוצות לעבודה מהבית, הבאות לידי ביטוי, ברכישה והתקנת מכשירי עבודה כגון מחשב ומדפסת, ציוד משרדי, וכן הגידול המשמעותי הצפוי בהוצאות חשמל, מים, אינטרנט וכיו"ב.

דיני המס שוללים בעיקרון הכרה למס בהוצאות מסוימות המוגדרות בתקנות המס, המוצאות על ידי עובד שכיר. עם זאת, אין שלילה מוחלטת של הכרה בהוצאות שהן באופן מובהק לטובת המעסיק ועל חשבון המעסיק. כך כפי שנקבע בעניין בנק יהב (ע"א 3501/05, פקיד שומה נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ)  וכפי שנקבע בעניין אליל (עמ"ה 1184/06,   אליל 2000  שיווק וניהול בע"מ נ' פקיד שומה רחובות , ניתן ביום 27.6.2013).

הכלל הוא כי אם ההוצאות ממומנות על ידי המעסיק – הן יוכרו למס למעסיק, אשר יוכל לתת לעובד את החזר ההוצאות שהוצאו עבור ביצוע העבודה.

אולם, ההכרה בהוצאות הבית, לעובדים שכירים הממנים בעצמם את הוצאות העבודה מהבית, קשה בהרבה. זאת, למרות שהכרה בהוצאות הבית מוכרת באופן יחסי לעצמאים העובדים מהבית, כמעט ללא הרהור.

ברור כי אינטרס המדינה ככלל, הוא כי עובדים שכירים יעבדו מהבית. בפרט, נכון הדבר בתקופת הקורונה – כדי למנוע הדבקות, מחלה, הוצאות אשפוז ותמותה.

לכן, הגיע הזמן כי המחוקק או למצער רשות המיסים, יקבעו הוראות ברורות בדבר הכרה בהוצאות העבודה מהבית לעובדים שכירים, בין אם ההוצאות ממומנות על ידי המעסיקים, ובין אם הן ממומנות על ידי העובדים בלית ברירה.

אין חולק, שיש לוודא כי הוצאות אלו עומדות במבחנים הרגילים החלים לגבי הכרה בהוצאות. כגון, הוצאות אשר הוצאו לייצור ההכנסה של העובדים ולקבוע הנחיות להפרדה ברורה בין הוצאות לייצור ההכנסה לבין הוצאות פרטיות, תוך אבחנה בין החלק המשמש למגורים בדירה לבין החלק המשמש לעבודה.

ניתן לקבוע הכרה כזו גם על בסיס יחסי על פי אומדנים סבירים, כפי שנקבע לגבי קיזוז מע"מ בגין הוצאות מעורבות, שהשימוש בהן הוא בחלקו פרטי וחלקו עסקי.

יש לאפשר הכרה בהוצאות עבודה מהבית, בין היתר, כמפורט להלן:

1.       הכרה הוצאות פחת בגין בית המגורים, בשיעור שנתי של 4% ממחיר הרכישה, ללא מרכיב הקרקע. (יש לשים לב כי הוצאות הפחת יילקחו בחשבון במיסוי בעת מכירת הבית).

2.       הכרה בהוצאות פחת בגין רכישת ציוד וריהוט המשמשים לצרכי העבודה, כגון: שולחן, כסא, מחשב אישי/נייד, בשיעור שנתי של 7%/33% ממחיר הרכישה.

3.       הכרה בדמי שכירות (בכפוף לניכוי מס במקור מדמי השכירות).

4.       הכרה הוצאות צרכי משרד, כגון: קלסרים, דפי צילום, דיו למדפסת.

5.       הכרה בהוצאות לרכישת ספרות מקצועית, תוכנות מחשב ושימוש באינטרנט.

6.       הכרה בגידול בהוצאות שוטפות, כגון: חשמל, החזקת טלפון, אינטרנט, ארנונה וכיו"ב.

הכרה זו ראויה, גם כי המעסיקים חוסכים בעלויות הנ"ל, כאשר הן מוצאות על ידי העובדים וממונות על ידם.

לסיכום, הגיעה השעה של המחוקק, או של רשות המיסים לפחות, לפעול לפי אינטרס המדינה ולעודד עבודת עובדים שכירים מהבית, במיוחד בתקופת הקורונה, ולקבוע הוראות ברורות בדבר הכרה בהוצאות העבודה מהבית לעובדים שכירים, בין אם ההוצאות ממומנות על ידי המעסיקים, ובין אם הן ממומנות על ידי העובדים בלית ברירה.

 

 

‹ חזרה