מדורים מקצועיים

אין פקיד השומה מוסמך לשנות החלטת מנהלת מרכז ההשקעות

רמי אריה, עו"ד רו"ח

ביום 1.5.2012 קבע ביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו בעמ"ה 1030/05 ענבי ציון משקאות קלים נ' פקיד שומה חולון, כי מקום בו מנהלת מרכז ההשקעות בודקת את עמידתו או אי עמדתו של מפעל מאושר בתנאי האישור וקובעת עמדה בעניין, אין פקיד השומה רשאי לעקוף את החלטת מנהלת מרכז ההשקעות ולקבוע עמדה משלו. כדלקמן:

1.       ביום 6.4.1994 קיבלה המערערת כתב אישור לתכנית במסלול מענקים (להלן: "כתב האישור") הכולל תנאי זה: "ביצוע תכנית השיווק המפורטת במכתבכם מיום 20.3.94 מהווה תנאי יסודי בכתב האישור, והפרתה תהווה עילה לביטול כתב האישור".

2.       ביום 11.11.2003 הנפיקה המנהלה אישור על ביצוע התכנית המאושרת למערערת (להלן: "מכתב הביצוע"), ובין היתר צוין בו כי: "בשנים שנבדקו על ידינו (1996 – 2002) החברה אינה עומדת בתכנית השיווק".

3.       נוכח האמור במכתב הביצוע ובדיקות נוספות שערך המשיב מהן עלה, לטענתו, כי המערערת לא עמדה בתנאי כתב האישור, קבע המשיב כי המערערת חייבת במס בשיעור 36% על כל הכנסותיה החייבות בשנות המס 1999 – 2002 ואין היא זכאית להטבת מס מופחת, קרי מס בשיעור של 25% על חלק מהכנסותיה החייבות מכוח כתב האישור.

4.       נוסף על המחלוקת האמורה, טוען המשיב כי הוצאות המערערת בגין עובדי מעבדה ורכישת חומרים מתכלים, הינן הוצאות מחקר ופיתוח אותן יש לנכות בפריסה על פני שלוש שנים ולא בניכוי שוטף. מנגד טוענת המערערת כי עובדי המעבדה עוסקים בבקרת איכות כימית של המוצרים והחומרים העוברים בקווי הייצור של המפעל, ומעורבים בהתאמת המוצרים לדרישות הלקוחות ואינם עוסקים בפיתוח מוצרים חדשים, ועל כן, הוצאות השכר לעובדים אלה הן הוצאות שכר שוטפות.

5.       במקרה שנדון בפסק הדין ע"א 3149/90 אחים בולוס חברה לשיש בע"מ נ' פקיד השומה חיפה, סירב פקיד השומה להעניק לאחים בולוס חברה לשיש בע"מ (להלן: "בולוס") את הטבת המס הקבועה בחוק העידוד נוכח אי עמידת בולוס בתנאי הייצוא שנקבעו באישור מרכז ההשקעות.לטענת בולוס נוכח הוראות סעיפים 75ו – 75א לחוק העידוד, רק מינהלת מרכז ההשקעות מוסמכת לבטל הטבות שניתנו לה מכוח חוק העידוד וכל עוד לא בוטל מעמדה כמפעל מאושר אין פקיד השומה מוסמך לבטל את הטבת המס הקבועה בסעיף 47לחוק העידוד.בית המשפט העליון לא ראה צורך להכריע בשאלת היחס בין סעיף 73לחוק העידודלבין סעיפים 75 ו – 75א לחוק האמור, משום שמצא שבמקרה שם מינהלת מרכז ההשקעות התעלמה מן ההפרה שלא הייתה במחלוקת, ועל כן, רשאי היה פקיד השומה לבטל את הטבת המס מכוח הוראות סעיף 73לחוק העידוד.עם זאת, הוסיף בית המשפט (שם, פסקה 5):

"מסכים אני עם ב"כ המערערת, כי מנהל מרכז ההשקעות ומינהלת המרכז מוסמכים לנקוט את הצעדים המנויים בסעיפים 57,75א'ו- 75ב' לחוק העידוד. לו אכן עשו כן בענין שבפנינו, היתה עמדתם קובעת ומחייבת את המשיב,פקיד השומה."

6.       מכאן, שאף לגישתו של בית המשפט בעניין בולוס, מקום שמנהלת מרכז ההשקעות בודקת את עמידתו או אי עמדתו של מפעל מאושר בתנאי האישור וקובעת עמדה בעניין, אין פקיד השומה רשאי לעקוף את החלטת מנהלת מרכז ההשקעות ולקבוע עמדה משלו.

7.       המנהלה בדקה את נסיבות העניין ואפשר אף את המצב הכלכלי באותה התקופה, ופעלה בהתאם לסמכותה בעת שהחליטה שלא לבטל את כתב האישור למרות שמצאה שהמערערת הפרה את תנאי כתב האישור. המנהלה אף הוסיפה כי למרות ההפרה האמורה זכאית המערערת להטבות הקבועות בחוק העידוד ובכללן הטבת המס הקבועה בסעיף 47לחוק העידוד.

8.       המסקנה המתבקשת היא כי משקבע הגוף המוסמך בדין, קרי המנהלה, כי המערערת זכאית להטבת המס, אין המשיב, יכול לשלול קביעה זו.

9.       לפיכך, המערערת זכאית להטבת המס הקבועה בסעיף 47 לחוק העידוד בשנות המס 1999 – 2002.

10.   המערערת בדוחותיה רשמה הוצאות אילו תחת "מחקר ופיתוח". העובדה כי המערערת ורואי החשבון שלה בחרו לסווג את הוצאת השכר תחת 'מחקר ופיתוח' די בה כדי לשלול את הצורך להתערב בשקול דעתו של המשיב שעה שראה בהוצאות אילו הוצאות ...מחקר ופיתוח. הדו"ח הוא בן השאר הצהרת הנישום לאמיתות האמור בו.

11.   בסעיף 35 לסיכומיו, מזכיר המשיב כי לא הכיר בהוצאות בגין רכישת ציוד מחשבים בעלות של 33,000 ₪ והקמת מערכת ריאקטורים בעלות 71,357 ₪, כהוצאות שוטפות, וקבע כי יש לפרוס הוצאה זו על פני שלוש שנים ביחס למחשבים ועשר שנים ביחס לריאקטורים. עוד טוען המשיב כי המערערת לא תקפה קביעות אלה. אכן כך הוא, ועל כן, ביהמ"ש קבע כי אין מקום לשנות מקביעה זו של המשיב.