משברים, סכסוכים ופתרונם בשותפויות

דוד זלמנוביץ', עו"ד

לפני שנים רבות סיפר לי ידיד עורך דין העוסק בדיני האישות שהגיע למסקנה שכאשר הינו מטפל בגירושין בהן רק צד אחד הינו עורך דין התיק קשה וטעון מאוד, אך לדעתו כאשר שני הצדדים הינם עורכי דין, המלאכה קלה יותר והצדדים נוטים להתפשר.

שנים רבות חלפו וכמי שעוסק יום יום בבניית הסכמי שותפות מזה אך לצערי גם כבורר, מגשר או מפשר בסכסוכים ומשברי שותפות רבים מאוד מזה, נדמה לי שמסקנתו של חברי הוותיק, ביחס לתחומי האישות אינה מתקיימת עת עוסקים אנו במחלוקות וסכסוכים בין שותפים במשרד עורכי דין.

בטור קצר זה ננסה על קצה המזלג, תוך הבאת דוגמאות, להציג את מוקדי הסכסוך המרכזיים הפוקדים שותפויות וננסה לבחון כיצד ניתן למנוע או לרפא סכסוכים אלו באמצעות הסכם השותפות.

קבוצות סכסוכים או מחלוקות בשותפויות במשרדים:

יהיו אלו מחלוקות הנחשפות בעיתונות, או סכסוכים חבויים ודיסקרטיים, נגלה כי הללו משתייכים לכמה קבוצות עיקריות:

מחלוקות בנושא גובה וחלוקת האחוזים בשותפות

מחלוקת על מסגרת ו/או גובה חלוקת הרווחים בשותפות הינה המחלוקת הדומיננטית הנמצאת בבסיסם של סכסוכים רבים. בקבוצה זו עשרות דוגמאות להן שונות רבה: החל מטענות כלפי שותפים מבוגרים המחזיקים באחוזיהם ואינם מדללים עצמם, דרך שותפים אשר נטען כלפיהם שהינם עוסקים יותר ב"עסקים" "באקדמיה" או "בפנאי וקהילה" ופחות בעבודה משפטית, ועד שותפים המדללים עצמם לבני משפחה אשר לא בהכרח "תואמים" את צפיות השותפים האחרים.

מחלוקות על שם הפירמה

עם כל החשיבות והכבוד הנלווית למעמדו ותחושתו של שותף אשר שמו מרכיב את שם הפירמה, אנו שוב ושוב משתאים כיצד סוגיית השם ו/או המיקום ברצף השמות, עומדת למכשול לקיומה של שותפות מצליחה ו/או למיזוג בעל פוטנציאל גבוה. שותפויות מבכרות לעיתים לכלול גם ששה שותפים ויותר בשם ההופך לאינסופי ובעייתי, ולו כדי לרצות שותף ממורמר. סוגיית משנה לסוגיית השם, כרקע לסכסוך, הינה מיקום וסדר עורכי הדין על נייר הפירמה.

מחלוקות בנושאי ראייה אסטרטגית את דרכו של המשרד

מחלוקת זו אשר הינה לכאורה לגיטימית, מציבה את השותפים בעמדות שונות לגבי נושאים מהותיים בעתידה של השותפות. שאלות כגון האם להתמזג או לא? ועם מי? האם לפתח תחום מקצועי זה או אחר? ועיתים גם נמצא ששותפות תגיע לקיצה מקום בו אין תמימות דעים לגבי פתיחת סניף נוסף בארץ או בעולם?

מחלוקות בנושא טיפול ו/או הבאת לקוחות

מחלוקות אלו אשר בדרך כלל משיקות לנושא התגמול, מציבות שותפים בעמדות מנוגדות לגבי הגורם הראוי לטיפול בקבוצת לקוחות זו או אחרת ביחס למי תרם להבאתה למשרד. כמו גם מנגנוני התגמול הנגזרים מהגורם המביא את הלקוח ביחס לגורם המטפל ומשמר אותו. מחלוקות אלו מחריפות בעת פרישה או פירוק בפרט ביחס לשווי הכלכלי אותו יש לייחס ללקוחות העוזבים עם שותף זה או אחר. מקום בו מחלוקות אינן נפתרות בטוב נדרשים אנו להערכות כלכליות שונות לגבי שווי קבוצת לקוחות זו או אחרת.

מחלוקות בנושאי הסדרי פרישה ופנסיה או חו"ח מוות או נכות

מחלוקות שעניינן מתי פורשים? כיצד פורשים? איזה סכומי כסף יקבל השותף הפורש אם בכלל? נושאים רגישים אף יותר הינם: בעת נכות או חו"ח מוות מי הם היורשים? האם בן הזוג של הנפטר או גם שאריו הבגירים? וכיצד מתגברים לדוגמא: על אותו מקרה בו שותף מבוגר ניהל משק בית משותף עם ידועה בציבור ולו רק כדי להעביר באמצעותה לשאיריו הבגירים את תגמולי הפרישה...? צידה הנוסף של מחלוקת זו הינה אותם שותפים צעירים הנושאים על גבם מנגנוני פנסיה כבדים וארוכים.

מחלוקות עם שותפי רווחים

מקורה של מסגרת מחלוקות זו הינה בהעדר הסדר חוזי נכון נאות ביחס לשותפי החוזה ו/או שותפי הרווחים. כאן הרקע למחלוקת יעסוק בדרך כלל בשאלות מוניטין, לקוחות, תגמול וכיוצא באלו. בדוגמאות הקיצוניות קם ומחליט שותף חוזה צעיר, אשר לדעתו הינו שותף הון לכל דבר ועניין, לקרוא לפירוקה של השותפות כאמצעי לחץ על שותפיו הותיקים שלעצמם, עדיין כלל לא רואים בו כשותף אמיתי..

מחלוקות על ראיית הדרך המשותפת

לקבוצה זו נכנסים אין ספור חילוקי דעות אשר, באין מנגנון מסודר של קבלת החלטות ו/או של הסכם שותפות, עשויים להסתיים בקריאתו של אחד השותפים אשר ראיית הדרך אינה מקובלת עליו, לפירוקה של השותפות. מחלוקות אלו תעסוקנה בנושאים שונים כגון מי השותף המנהל ותפקידיו, קידום כוח אדם ושותפים, ניהול כספי, שיווק וכד'. וגם טיפלנו כבר בשותפויות שנקלעו למשבר בשל מחלוקת על נושאים טכנולוגיים או ניסיון לפטר מזכירה בבת עינו של אחד השותפים...

למי נגרם הנזק כתוצאה ממחלוקות או סכסוכים?

תשובה אחת וחד משמעית "לכולם"! שותפויות והללו רבות, מוצאות עצמן במצב בו במקום לנהל את המשבר "המשבר מנהל אותן". שותפויות המנהלות סכסוך ארוך, טעון, עיתים גם מתוקשר ויקר, מבינות רק בדיעבד את הנזק העצום שנגרם לשותפים, לעובדים ובפרט בעיני הלקוחות. אף לקוח אינו אוהב לקרוא בעיתון כי עורך הדין שלו רב עם שותפו ובודאי לשמוע כיצד שותף אחד "מברך" את שותפו או חמור מכך מנסה להניא את הלקוח מלעבוד עם שותף מסוים ולחבור למשרדו החדש. לקוח ובודאי לקוח עסקי, מתרגם זאת כחוסר יציבות וודאות בהתנהלותו מול המשרד ואף חושש ששמו ישורבב לסכסוך או חמור מכך - לתקשורת. לדוגמא במכרז שערכנו לפני זמן מה לבחירת משרד לייצוג יוקרתי מסוים, פסל הלקוח משרד אשר לזיכרונו התנהל בין שותפיו סכסוך שנים קודם לכן. ללמדנו שזיכרון הלקוח אינו קצר.

באשר לשותפים הללו לא תמיד מבינים שדווקא בזמן משבר, יש לחסלו כמה שיותר מהר ולהחליף עוגמת נפש וכעסים בשיקום ועשייה.

הדין – פקודת השותפויות

אחד הפרדוקסים החוזרים על עצמם כמעט תמיד בעת סכסוך בין שותפים הינה העובדה שעורכי דין שיקראו כל הוראת דין איזומטרית ו/או פסיקה עבור לקוחותיהם אינם מכירים היטב ו/או אינם זוכרים מהו הדין החל על התאגדותם כשותפים.

ברוב השותפויות בהן אין הסכם שותפות השותפים אינם מכירים כלל את הוראותיה השונות של פקודת השותפויות ובפרט אלו המסדירות את פירוק השותפות, חלוקת הנכסים, חבות ביחד ולחוד וכיוב' והכוח שהוראות אלו מותירות בידי כל אחד מן השותפים.

ישים כל אחד מן הקוראים את ידו על ליבו וישאל עצמו מתי לאחרונה עיין לדוגמא, בהוראות סעיפים 34, 35 39 לפקודת השותפויות או בעיקר בפרק ה' הארוך הדן בפירוק השותפות ותוצאותיו.

הפתרון הסכם שותפות

מגדול עד קטן ממורכב עד פשוט, כמעט את כל הסכסוכים ימנע או יגדר הסכם השותפות. במקרים רבים רק עצם הידיעה על היותו של הסכם השותפות במגירה ימנע מחלוקות או סכסוכים רבים.

הסכם השותפות למעשה יעסוק בשלושה היבטים: מה נחליט היום לגבי השותפות?, מה לא נחליט היום לגבי השותפות? ומה נחליט היום כיצד נחליט בעתיד, לגבי השותפות?

הסכם השותפות יחבוק סוגיות רבות ביניהן: סוגיות אסטרטגיות, שם הפירמה, נכסי הפירמה המוחשיים והללו שאינם מוחשיים ולרבות המוניטין, רישום השותפות, משרדי השותפות, ספרי השותפות, שותף מנהל ובעלי תפקידים אחרים בשותפות ומחוץ לה, אופק מקצועי בשותפות וקבלה לשותפות כשותף חוזה או שותף הון, הון השותפות ודרכי גיבושו, צירוף שותפים מחוץ לשותפות, מנגנוני קבלת החלטות, מנגנוני חלוקת רווחים, זכויות וחובות השותפים בשותפות, ניהול הונה החוזר של השותפות ועתודות כספים, העסקת בני משפחה, פרישה של שותפים, נכות מלאה או חלקית, מוות, ביטוח, פנסיה וקצבה, פירוק השותפות, נטילת לקוחות מן השותפות ותחרות בשותפות, אחריות מקצועית והסדרי שיפוי ככל שנדרשים, ניהול משברים למינם לרבות מגע עם התקשורת בעת משבר, וסעיפי סל חוזיים כבכל הסכם אשר היינו עורכים עבור לקוחותינו.

אז למה בעצם אין הסכם בשותפויות רבות?

תשובותיהם של השותפים לשאלה זו הינן מגוונות. נמנה כמה נפוצות ונציג עד כמה בקלות ניתן לטעון כנגדן:

" עריכת הסכם שותפות דורשת הרבה זמן" – הניסיון מלמד כי חלקו של הסכם השותפות מתעד הבנות אשר היו מאז ומעולם ויש רק לכתוב אותן. לגבי שאר ההבנות מעט זמן השקעה כעת יחסוך לנו זמן רב בעתיד. במקרים בהם יש מחלוקת על הניסוח פשוט הסתייעו בצד שלישי.

" במילא לא ניתן להסדיר הכול בהסכם שותפות" - כפי שנשנן בפני הלקוחות שלנו: הסכם אינו צופה הכול אך מסדיר סוגיות רבות. הסכם ולו גם הוא בן מספר עמודים, חוסך חוסר וודאות בסוגיות המרכזיות בחייה של השותפות ומקדם סיכונים ומשברים רבים.

"המו"מ על ההסכם מעלה חילוקי דעות שמוטב לא לפתוח אותם..." – אז עדיף שהללו יצוצו רק בעתיד ויתפסו אותנו לא מוכנים? או לחילופין ימשיכו ויבעבעו מתחת לפני השטח ויצרו חוסר נוחות ותחושת אי וודאות וחוסר שקיפות?ממש לא!

עו"ד זלמנוביץ דודי מנהלה של חברת GLawBAL המתמחה בהשמה, בייעוץ, במיזוגים, בניהול סיכונים ובשיפור ביצועים של משרדי עו"ד ונותני שירות אחרים.

המעוניין לעיין בשאר מאמרינו ובכלל שירותי החברה אנא פנה ל: www.glawbal.com